Bava Metzia 172

Kapitel 172

א ריבה להן ומעשה נמי בר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים הלך ופסק להן מזונות וכשבא אצל אביו אמר לו בני אפילו אתה עושה להן כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב

1 eine Zulagegewährt. Einst sprach R. Joḥanan b. Mathja zu seinem Sohne: Geh, miete für uns Löhner; da ging er hin und vereinbarte mit ihnen Beköstigung. Als er zu seinem Vater zurückkam, sprach dieser zu ihm: Mein Sohn, selbst wenn du ihnen eine Mahlzeit gleich der des Šelomo zu seiner Zeit bereitest, hast du deiner Pflicht nicht genügt, denn sie sind Kinder von Abraham, Jiçḥaq und Ja͑qob. –

ב למימרא דסעודתא דאברהם אבינו עדיפא מדשלמה והכתיב (מלכים א ה, ב) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים ועשרה בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים ואמר גוריון בן אסטיון משמיה דרב הללו לעמילן של טבחים ור' יצחק אמר הללו לציקי קדירה

2 Demnach war die Mahlzeit unseres Vaters Abraham bedeutender als dio des Šelomo, dagegen heißt es ja:es belief sich der Speisebedarf Šolomos täglich auf dreißig Kor feines Mehl, sechzig Kor gewöhnliches Mehl, zehn gemästete Rinder, zwanzigWeiderinder und hundert Schafe, ungerechnet die Rehe, Hirsche und Damhirsche und gemästetes Geflügel. Hierzu sagte Gorjon b. Astjon im Namen Rabhs, jenewaren nur für den Schaumteigder Köche, und R. Jiçḥaq sagte, jene waren nur für die Topfspeise.

ג ואמר ר' יצחק אלף נשים היו לשלמה כל אחת ואחת עשתה לו בביתה כך מאי טעמא זו סבורה שמא אצלי סועד היום וזו סבורה [שמא] אצלי סועד היום ואילו גבי אברהם כתיב (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ואמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה

3 Ferner sagte R. Jiçḥaq: Šelomo hatte tausend Frauen und jede bereitete ihm ein solches Mahl in ihrer Wohnung, denn die eine glaubte, er werde heute vielleicht bei ihr speisen, und die andere glaubte, er werde heute vielleicht bei ihr speisen. Bei Abraham aber heißt es:Abraham lief zu den Rindern und nahm ein junges Rind, zart und gut, und R. Jehuda erklärte im Namen Rabhs: ein junges Rind, eines, zart, zwei, und gut, drei!? –

ד התם תלתא תורי לתלתא גברי הכא לכל ישראל ויהודה שנאמר (מלכים א ד, כ) יהודה וישראל רבים כחול אשר על (שפת) הים

4 Da waren es drei für drei Personen, dort aber war es für ganz Jisraél und Jehuda, und es heißt:Jehuda und Jisraél waren so zahlreich, wie der Sand am Ufer des Meeres. –

ה מאי ברבורים אבוסים אמר רב שאובסים אותן בעל כרחן ושמואל אמר שאבוסים ועומדים מאליהם ורבי יוחנן אמר מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס ותרנגולת מאשפתה בדלא אניסא

5 Was heißt: gemästetes Geflügel? Rabh erklärte, die man gegen ihren Willen stopft. Šemuél erklärte, die dastehen und sich selbst mästen. R. Joḥanan erklärte, ein untätiger Ochs aus der Weide und ein untätiges Huhnvom Misthaufen.

ו אמר רבי יוחנן מובחר שבבהמות שור מובחר שבעופות תרנגולת אמר אמימר זגתא אוכמתא בי בטניתא דמשתכחא ביני עצרי דלא מציא פסיא קניא

6 R. Joḥanan sagte: Das beste unter dem Vieh ist der Ochs, das beste unter dem Geflügel ist das Huhn. Amemar sagte: Eine schwarze, starkleibige Henne, die sich zwischen den Keltern aufhält und über ein Rohr nicht schreiten kann.

ז (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם אמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה ואימא חד כדאמרי אינשי רכיך וטב

7 Abraham lief zu den Rindern. R. Jehuda erklärte im Namen Rabhs: Ein junges Rind, eines, zart, zwei, und gut, drei. – Vielleicht nur eines, wie die Leute zu sagen pflegen: zart und gut!? –

ח א"כ לכתוב רך טוב מאי וטוב ש"מ לדרשה אימא תרי מדטוב לדרשה רך נמי לדרשה

8 Demnach sollte es doch heißen: zart, gut, wenn es aber heißt: und gut, so deutet dies auf eine Auslegung. – Vielleicht [zusammen nur] zwei!? – Wenn das und gut auf eine Auslegung deutet, so deutet auch das zart auf eine Auslegung.

ט מתיב רבה בר עולא ואיתימא רב הושעיא ואיתימא רב נתן ברבי הושעיא (בראשית יח, ז) ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו כל חד וחד יהביה לנער חד (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם דקמא קמא דמטיא אייתי לקמייהו

9 Rabba b. U͑la, nach anderen R. Hoša͑ja, und nach anderen R. Nathan b. R. Hoša͑ja, wandte ein:Er gab es dem Knaben, und er eilte, es zu bereiten; jedes einzelne [Rind] gab er einem besonderen Knaben. Er nahm Butter, Milch und das junge Rind, das er bereitet hat, und setzte es ihnen vor; was zuerst fertig wurde, brachte er ihnen zuerst.

י ולמה לי תלתא תסגי בחד אמר רב חנן בר רבא כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם ואכלו סלקא דעתך אלא אימא נראו כמי שאכלו ושתו

10 Wozu drei, auch eines würde ja gereicht haben!? R. Ḥanan b. Raba erwiderte: Um ihnen drei Zungen mit Senf vorsetzen zu können. R. Tanḥum b. Ḥanilaj sagte: Nie weiche ein Mensch vom Ortsbrauche ab. Als Moše in die Höhe hinaufgestiegen war, aß er kein Brot, und als die Dienstengel unten herabgestiegen waren, aßen sie Brot. – Sie aßen, wie kommst du darauf!? – Sage vielmehr, sie taten so, als äßen und tränken sie.

יא אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקב"ה לבניו בעצמו וכל [מה] שעשה אברהם ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח

11 R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Was Abraham für die Dienstengel selber getan hat, das tat der Heilige, gepriesen sei er, für seine Kinder selber, und was er für sie durch einen Boten tun ließ, ließ der Heilige, gepriesen sei er, für seine Kinder durch einen Boten tun.

יב (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם (במדבר יא, לא) ורוח נסע מאת ה' ויקח חמאה וחלב (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים

12 Abraham lief zu den Rindern, [und es heißt:]und es erhob sich ein vom Herrn gesandter Wind. – Er holte Butter, Milch, [und es heißt:]siehe, ich lasse euch Brot vom Himmel regnen. –

יג (בראשית יח, ח) והוא עומד עליהם תחת העץ (שמות יז, ו) הנני עומד לפניך שם על הצור [וגו'] (בראשית יח, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם

13 Und er stand neben ihnen unter dem Baume, [und es heißt:]ich stehe dort vor dir am Felsen. –Abraham ging mit ihnen, sie zu begleiten, [und es heißt:]Gott ging vor ihnen am Tage. –

יד (בראשית יח, ד) יוקח נא מעט מים (שמות יז, ו) והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם

14 Man soll etwas Wasser holen, [und es heißt:]du sollst auf den Felsen schlagen, und es wird Wasser hervorsprudeln, daß das Volk trinke.

טו ופליגא דר' חמא בר' חנינא דאמר ר' חמא בר' חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה זכו לשלשה בשכר חמאה וחלב זכו למן בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים

15 Er streitet also gegen R. Ḥama b. R. Ḥanina, denn R. Ḥama b. R. Ḥanina sagte, und ebenso wurde in der Schule R. Jišma͑éls gelehrt: Als Belohnung für drei Dinge wurden ihnen drei Dinge beschieden. Als Belohnung für Butter und Milch wurde ihnen das Manna beschieden; als Belohnung dafür, daß er neben ihnen unter dem Baume stand, wurde ihnen die Wolkensäulebeschieden; und als Belohnung für das bißchen Wasser, das er ihnen holen ließ, wurde ihnen der Mirjambrunnenbeschieden.

טז יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל אמרו לו וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כבר יצא ממנו ישמעאל

16 Man soll etwas Wasser holen, daß ihr euch die Füße wascht. R. Jannaj sagte im Namen R. Jišma͑éls: Sie sprachen zu ihm: Verdächtigst du uns etwa, wir seien Araber, die den Staub ihrer Füße anbeten? Bereits war von ihm Jišma͑él hervorgegangen.

יז (בראשית יח, א) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום מאי כחום היום אמר רבי חמא בר' חנינא אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה ובא הקב"ה לשאול באברהם הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים

17 Da erschien ihm der Herr bei den Terebinthen Mamres, während er um die heißeste Tageszeit am Zelteingange saß. Was heißt: um die heißeste Tageszeit? R. Ḥama b. R. Ḥanina erwiderte: Es war der dritte Tag seit der Beschneidung Abrahams, und der Heilige, gepriesen sei er, kam, um sich nach Abraham zu erkundigen. Der Heilige, gepriesen sei er, ließ die Sonne aus ihrem Futterale heraustreten, damit dieser Fromme nicht durch Gäste belästigt werde.

יח שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי נפק איהו חזייה להקדוש ברוך הוא דקאי אבבא היינו דכתיב (בראשית יח, ג) אל נא תעבור מעל עבדך

18 Er aber schickte Elie͑zer draußen hinaus; dieser ging hinaus, doch traf er niemand. Da sprach er zu ihm: Ich glaube dir nicht. Das ist es, was sie dort zu sagen pflegen: Auf Knechte kein Vertrauen. Alsdann ging er selber hinaus und traf den Heiligen, gepriesen sei er, an der Tür stehen. Darauf deutet der Schriftvers:so gehe doch nicht an deinem Sklaven vorüber.

יט כיון דחזא דקא אסר ושרי אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא היינו דכתיב (בראשית יח, ב) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מעיקרא אתו קמו עליה כי חזיוהו דהוה ליה צערא אמרו לאו אורח ארעא למיקם הכא

19 Als [Gott] sah, daß er [die Wunde]verband und löste, sprach er: Es ist keine Art, hier zu stehen. Darauf deutet der [Schriftvers:]als er aufblickte, da gewahrte er drei Männer vor sich stehen; und als er sie sah, lief er ihnen entgegen. Anfangs kamen sie und blieben vor ihm stehen, als sie aber merkten, daß er Schmerzen hatte, sprachen sie: Es ist keine Art, hier zu stehen. –

כ מאן נינהו שלשה אנשים מיכאל וגבריאל ורפאל מיכאל שבא לבשר את שרה רפאל שבא לרפא את אברהם גבריאל אזל למהפכיה לסדום והא כתיב (בראשית יט, א) ויבאו שני המלאכים סדומה בערב דאזל מיכאל בהדיה לשזביה ללוט דיקא נמי [דכתיב] (בראשית יט, כה) ויהפוך את הערים האל ולא כתיב ויהפכו שמע מינה

20 Wer waren diese drei Männer? Mikhaél, Gabriél und Rephaél. Mikhaél kam, um Sara die Botschaft zu bringen; Rephaél kam, um Abraham zu heilen; und Gabriél kam, um Sedom zu zerstören. – Es heißt ja aber:und die beiden Engel gelangten abends nach Sedom!? – Mikhaél ging mit ihm, um Lot zu retten. Dies ist auch zu beweisen, denn es heißt:und er zerstörte jene Städte, es heißt aber nicht: sie zerstörten. Schließe hieraus. –

כא מאי שנא לגבי אברהם דכתיב (בראשית יח, ה) כן תעשה כאשר דברת ומאי שנא לגבי לוט דכתיב

21 Weshalb heißt es bei Abraham:tu, wie du gesagt hast, während es bei Loṭ heißt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel